גורן ואח' נ' יורופרי בע"מ

פסק דין (סופי)

ביום 20/12/11 ניתן פסק דין בתביעות שבכותרת, וזאת לאחר שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, בהמלצת בית המשפט. על פי פסק הדין, על הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 95,000 ₪ בצירוף מע"מ או 100,000₪ ללא מע"מ, וזאת בשישה תשלומים שווים ורצופים, הכל כפי שמפורט בפרוטוקול מיום 20/12/11. בתום הדיון הנ"ל ביקשו הצדדים לטעון בכתב לעניין ההוצאות, ולאחר שהונחו בפניי טיעוני הצדדים בכתב לעניין זה, להלן הכרעתי בעניין ההוצאות ושכר טרחת עורך דין.

התובעים טוענים כי הינם זכאים לשכר טרחה בשיעור של 20% מהסכום שנפסק בתביעה העיקרית וכן ל – 20% מהתביעה שכנגד, שלדידם נדחתה. התובעים מפרטים את התנהלות הנתבעת בהליך זה וטוענים כי זו מצדיקה פסיקת שכר טרחה מלא וכן החזר הוצאותיהם, כפי שפורטו בסיכומיהם.

הנתבעת מאידך טוענת כי ההליך הסתיים בפשרה ואין כל מקום לבחון את טענות הצדדים לגופן. עוד טוענת הנתבעת כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה וגם היא השקיעה שעות מרובות בניהול הגנתה ותביעתה.

יש לציין כי כל צד הביא מומחה מטעמו ושילם את שכרו, ולאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט נשא כל צד במחצית משכר טרחתו (5,800 ₪ לכל צד).

ולהכרעה לגופה בעניין ההוצאות – לפנינו סיטואציה של הסכם פשרה. במקרה כזה, כאשר אין הסכמה שכל צד יישא בהוצאותיו, על בית המשפט לפסוק בעניין זה, כאשר בראש ובראשונה בוחן בית המשפט את התוצאה הסופית אליה הגיעו הצדדים יחסית לגובה התביעות שהוגשו; כמו כן, יש לבחון את השלב אליו הגיע המשפט ובו גובשה ההסכמה; יש להעריך את היקף העבודה שהשקיע כל צד בניהול המשפט; יש להעריך את נכונות הצדדים לבוא בדברים לפני תחילת ההליך ובמהלכו; יש לקחת בחשבון את העובדה שבסופו של יום השכילו הצדדים להגיע לידי פשרה, ובכך נחסכה עבודה נוספת בתיק וכן הגיעו הצדדים לסוף פסוק, מבלי צורך לפנות לערכאות נוספות.

במקרה הנדון, התוצאה הסופית אליה הגיעו הצדדים מלמדת, למעשה, שהתביעה העיקרית התקבלה כמעט במחציתה ואילו התביעה שכנגד נדחתה. אציין כי תוצאות הסכם הפשרה עולות בקנה אחד עם חוות דעת המומחה שמונה על-ידי בית המשפט, ולכן, ניתן לקבוע שבתביעה העיקרית יש ממש ואילו התביעה שכנגד סיכוייה להתקבל היו קלושים. עוד יש לציין כי השלב אליו הגיעו הצדדים הינו מאוחר יחסית, לאחר שמיעת כל העדים. השלב שנחסך הינו למעשה הגשת סיכומים ומתן פסק דין. ייתכן כי אם היה ממונה מומחה מטעם בית המשפט בשלב מוקדם יותר, אזי ניתן היה לסיים את המחלוקת בשלבים מוקדמים יותר.

לעניין התנהלות הצדדים תוך כדי ההליך, אין בדעתי להיכנס למחלוקות בין הצדדים. אכן נוכחתי לדעת שכל אחד מהצדדים השקיע מאמצים מרובים, הן בניהול התביעה והן בניהול התביעה שכנגד. הצדדים לא חסכו האחד מהשני בקשות לרוב ותגובות, ראה למשל עניין צמצום היקף הסיכומים, כל זאת לאחר שכבר הגיעו הצדדים לפשרה.

לאחר שנתתי את דעתי לכל השיקולים הללו, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת שיעור של 12% בצירוף מע"מ כדין כשכר טרחה, כשסכום זה הינו עבור הטיפול הכולל בשתי התביעות. שכר הטרחה יעמוד על הסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. בעניין זה, לקחתי בחשבון את התעריף המומלץ על-ידי לשכת עורכי הדין ונתתי דעתי לעובדה שהתיק הסתיים בפשרה.

לעניין ההוצאות, אין ספק שעל מנת שהתובעת תגיע לתוצאה כפי שהתקבלה בסופו של יום, היה עליה להגיש חוות דעת מומחים. כאמור, התוצאה נוטה לטובתה, וכן יש גם להורות על השתתפות באגרת בית המשפט.

לאחר ששקלתי את מכלול ההוצאות שהוצאו על-ידי התובעת והן את אלה שהוצאו על-ידי הנתבעת, פוסקת אני סכום גלובלי של 10,000 ₪ כולל מע"מ לטובת התובעת בגין הוצאותיה.

הסכומים אשר הוריתי לעיל ישולמו לתובעת, בנוסף לסכום פסק הדין מיום 20.12.11. תשלום ההוצאות ושכר הטרחה ייעשה תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

ה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: